שנת תשפ"ד| שבת סוכות

פרשת השבוע: על בראשית, בריאה, מחשבה, מעשה, התחדשות ואחדות. חלק א'

חודש תשרי וחגיו מפנים זרקור רוחני לכיוון האחדות.

בראש השנה אנו קוראים לכל באי עולם להתאחד עִם עַם ישראל, בטקס ההמלכה השנתי של בורא עולם, על כל היצורים והפעולים.

ביום הכיפורים אנו נקראים לטפל בחיזוק הקשרים שבין אדם לחבירו, ולהתרכז במחילה הדדית זה לזה, וכך נזכה גם לכפרה מלמעלה.

בסוכות אנו מאגדים את כולם יחד, הערבה עם האתרוג ההדס והלולב, ומתחילים מבראשית.

בשבועות הקרובים נעסוק בנושא זה מנקודת מבטו של אחד מגדולי ישראל בדורות האחרונים, בעל ה'שפת אמת' רבי יהודה אריה ליב אלתר, האדמו"ר מגור בשנים תרמ"ה –תש"ח (1905-1948).

על הפסוק הראשון בתורה: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ", מעיר רש"י: "ולא אמר ברא ד', שבתחלה עלה במחשבה לבראתו במדת הדין (אלקים), ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין, היינו דכתיב (להלן ב' ד) "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְקֹוָק אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם".

קדמונים כבר שאלו היתכן?! נצטט את השאלה בלשון השפת אמת: "וכי יש חס ושלום שינוי במחשבת הבורא יתברך?" והוסיף ושאל: "וקשה דכתיב בָּרָא, משמע שכך הוא ואיך כתב רש"י שרק עלה במחשבה?" (שפת אמת , בראשית תרל"ח ד"ה ברש"י ברא).  

בעל השפת אמת מתרץ שלא הבנו נכון את כוונת רש"י, ואלו דבריו: "אמנם כך הוא באופן זה בָּרָא הבורא יתברך להיות רצון ומחשבת האדם לעשות הכל על פי מדת הדין, ממש כרצונו יתברך. הגם כי בפועל אי אפשר לעשות ממש כרצונו יתברך מטעם שעולם העשיה אין בו השלימות. וצריך להשתתפות מדת הרחמים. עם כל זה השיתוף בא על ידי המחשבה והרצון לעשות כרצונו יתברך".

הוא מחדש ומסביר כי כוונת רש"י איננה להסביר מה היה השינוי שחל ברצון הבורא, ח"ו. הקב"ה ברא, כמו שכתוב במפורש, את העולם כך שרצונו של האדם בעבודת הבורא, יהיה לעשות כל דבר על פי מידת הדין, כפי שמתאים למי שנברא בצלם אלקים. כלומר, בלי ויתורים הנובעים מהיותו של האדם יצירה חומרית מ'עפר מן האדמה' (שם ז). במציאות, כמו שמתואר בסיפור הבריאה השני, בעולם העשייה-המעשה הרצון האנושי נתקל בקשיים להשיג את השלמות, ולכן האדם זקוק למידת הרחמים.

פרשנותו המקורית של השפת אמת לפסוק זה, ולדבריו של רש"י, פותחת דרך חדשה בהבנת פרקי הבריאה. דרך שעונה על שאלות רבות ומסבירה עקרונות יסוד נוספים בענייני אמונה והדרכה מעשית בנושא האחדות.

לפני שנעבור הלאה לחידושים נוספים, נעיר כי הבנתו של השפת אמת מלמדת אותנו שפרקי הבריאה אינם עוסקים בבורא, אלא בתוצאות היצירה האלקית מבחינת הנבראים. הבחנה זו מייתרת את השאלה מדוע מופיעים בתורה ואח"כ בנ"ך כמה וכמה סיפורי בריאה. תשובתו היא ברורה הקב"ה – היוצר, יצר פעם אחת! כדי שאנו הברואים – היצורים נוכל להבין (חלקית בלבד) מה קרה, אנו חייבים לקבל כמה וכמה סיפורים. גם  מסר זה עולה מן הפסוק: "אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי..." (תהלים ס"ב יב).

האחדות – אחַת, היא זו שמונחת ביסוד הדברים. השְׁתַּיִם – הדעות החולקות הן תוצאה ישירה של הירידה לעולם החומר. חיזוק הקשר עם המקור- הבורא תלוי מאוד במציאות של חיפוש המאחד בין כולנו.

אחדות זו, ששורשה בפרשת הבריאה, מאפשרת את ההתחדשות בכל שנה, שמשמעותה לחוש לעומק את היותנו כולם יצוריו של הקב"ה.

(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר