English | Francais

Search


שנת תשפ"ד| שבת פרשת מקץ

פרשת השבוע: רעב? מה המשמעות?

הרב יוסף כרמל, ראש כולל 'ארץ חמדה'

הרעב נזכר בספר בראשית בהקשר לחייהם של כל שלושת האבות. אף על פי כן, יש הבדל גדול מאוד בין הרעב של ימי אברהם, והרעב של ימי יצחק שקשור לרעב של ימי אביו, לבין הרעב של ימי יעקב.

הרעב של ימי אבר(ה)ם  נזכר פעמיים בכתוב בפסוק אחד בלבד, הוא התרחש פעם אחת, לפני ירידתם של אברם ושרה למצרים. הרעב היה רק בארץ ישראל: "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ" (בראשית יב, י).

גם בימי יצחק הרעב נזכר פעמיים באותו פסוק, בפעם השנייה כדי לקשרו עם הרעב שהיה בימי אביו. וגם רעב זה היה רק בארץ ישראל. לעומת זאת, הרעב בימי יעקב אבינו נזכר עשרים פעמים בכתוב. הוא לא מקושר לרעב שהיה בימי אבותיו והוא שרר בכל הארצות כולל במצרים, ולא רק בארץ ישראל (שם מא, נד-נו). הרעב הזה "זוכה" לכינויים וביטויים הרבה יותר קשים: "וְהָרָעָב כָּבֵד בָּאָרֶץ" (שם מג, א) "וְלֶחֶם אֵין בְּכָל הָאָרֶץ כִּי כָבֵד הָרָעָב מְאֹד וַתֵּלַהּ אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאֶרֶץ כְּנַעַן מִפְּנֵי הָרָעָב" (שם, מז, יג).

ננסה להסביר מדוע הרעב של ימי יעקב אבינו כל כך כבד וכל כך מודגש, גם ללא ההשוואה להופעתו בימי אברהם ויצחק אבותינו.

חז"ל והראשונים הוטרדו מהשאלה: מה ידע יעקב בהקשר של מכירת יוסף? שאלה זו קשורה גם לתהייה: כיצד נביא ובעל רוח הקודש, שזכה להתגלויות כה רבות כמו יעקב אבינו, גישש לכאורה באפילה בהקשר למכירת יוסף. כובד השאלה גרם גם לתירוצים קשים.

בפסיקתא זוטרתא טענו שרוח הקודש עזבה את יעקב כיוון שהיה עצוב (לקח טוב, בראשית פרק לז פסוק לג).

לעומת זה, בתנחומא הסבירו: "מה עשו שתפו להקב"ה באותו החרם שלא יגיד לאביהם". כלומר, האחים הטילו חרם על מי שידע על המכירה, שלא יגלה אותה לאף אחד, הם שיתפו בחרם גם את הקב"ה. לכן, למרות שהייתה ליעקב רוח הקודש, הוא לא ידע על המכירה בגלל החרם. בדרכו של התנחומא צעד גם רש"י, על דברי יעקב "חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ" (שם, לז, לג) מביא הוא: "נצנצה בו רוח הקדש, סופו שתתגרה בו אשת פוטיפר (כלומר יעקב ברוח הקודש ראה שיש צרה נוראה-אשת פוטיפר, שתפגע ביוסף) ולמה לא גלה לו הקדוש ברוך הוא, לפי שהחרימו וקללו את כל מי שיגלה, ושתפו להקב"ה עמהם, אבל יצחק היה יודע שהוא חי, אמר היאך אגלה והקב"ה אינו רוצה לגלות לו". לדעה זו, רוח הקודש לא עזבה את יעקב אבל הקב"ה לא גילה לו האמת בגלל החרם.

כרגיל, אחרי בקשת המחילה, נאמר כי קשה להבין תירוץ זה.

בשיפולי גלימותיהם של הראשונים ובענווה, נציע ללכת בדרכם של התנחומא ורש"י ולומר כי אכן רוח הקודש לא עזבה את יעקב, אבל יעקב אבינו נאלץ לגשש באפילה מידה כנגד מידה, מאחר שהוא ניצל את היותו של אביו באפילה כשכבדו עיניו מזוקן.

נוכיח עתה, כי רוח הקודש לא עזבה את יעקב אבינו, אך הוא לא הבין בדיוק מה קרה ליוסף, ונסביר איך זה קשור לרעב.

א.     יעקב אבינו הבין כי הרעב רומז לפגיעה בדין "כל ישראל ערבים זה לזה" בלי להבין בדיוק מה קרה (בתקופה זו הערבות הישראלית נוגעת לבניו של יעקב). לכן, כשיהודה הציע "אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ" (שם, מג, ט), יעקב מיד נעתר לבקשתו והסכים לשלוח את בנימין עמו. [גם יהודה הבין זאת ובפגישתו עם יוסף הוא מדגיש: "כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר מֵעִם אָבִי ... כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי פֶּן אֶרְאֶה בָרָע אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת אָבִי..." (שם, מד, לב-לד)].

ב.     הכתוב מדגיש "וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם" (שם, מב, א). במדרש בראשית רבה ובעקבותיו ברש"י הוסבר: "ומהיכן ראה, והלא לא ראה אלא שמע, שנאמר (להלן מב ב) הנה שמעתי וגו', ומהו וירא, ראה באספקלריא של קדש שעדיין יש לו שבר במצרים. ולא היתה נבואה ממש להודיעו בפירוש שזה יוסף". השֶׁבֶר רומז גם למשבר בנושא הערבות וגם לפתרון לשבירת הרעב.

ג.      כאשר יעקב משגר את המשלחת בראשות יהודה עם בנימין, להביא שבר ממצרים הוא מצווה עליהם: "קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ "מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט". כך הוא מצליח לכוון לתיאור משאה של שיירת הסוחרים הישמעאלים שהורידה את יוסף מצרימה "נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט" (שם, לז, כה). ממש רוח הקודש.

נסכם כי הרעב ללחם, הוא רעב לנבואה ברורה ולרוח הקודש בצורתן המלאה, שנמנעה מיעקב כל עוד הוא לא נפגש שוב עם יוסף, ולא תוקן עיקרון הערבות ההדדית.

 

בימים אלה עם חיזוק הערבות ההדדית, האחדות בולטת יותר.

נדגיש שוב ושוב את חשיבות מאמרי חז"ל: "כל ישראל ערבים זה לזה"
ו"כל ישראל ערבים זה בזה".

בזכות האחדות נזכה לניצחון גדול, שיבטיח את שלום אזרחי ישראל  וחייליו
ויחזיר את החטופים לחיק משפחותיהם.

נאחל רפואה שלמה לפצועים ונשלח תנחומים למשפחות השכולות.

 


(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

מתפללים לרפואתם השלימה
של
ניר רפאל בן רחל ברכה
חנה בת אוריה
טל שאול בן יפה
פנינה ציפורה בת מרים
אורי לאה בת חיה תמימה
מיכאל אלכסנדר אברהם בן שרה מלכה
אהרן (רוני) בן פנינה
ז'קלין בת רינה
חיים מנחם מנדל בן חנה
מאירה בת אסתר
אברהם בן פנינה
אריה יצחק בן גאולה מרים
נטע בת מלכה
חיים מרדכי פרץ בן אסתר מילכה
רבקה בת שרה בלה
ר' יצחק בן בריינדל גיטה
עובדיה בן אסתר מלכה
חווה רָאנְלָה בת פָיילָא
הילל בן תמר שפרה

ירחמיאל בן זלאטה רבקה
דוד בן רחל

ניר יצחק רפאל בן יפה

מעיין בת הדס

יאיר ידידיה בן מיכל בינה
בתוך שאר חולי עם ישראל


לעילוי נשמת:

פרופ' ישראל אהרוני ז"ל

י"ד בכסלו תשפ"ג

 

הרב יהושע רוזן זצ"ל

ט"ו באדר א' תשפ"ב

 

מר משה וסרצוג ז”ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

כ' תשרי תשפ"א


מר שמואל וגב' אסתר שמש

י"ז בסיוון תשע"ד /כ' באב תשע"ז


הרב אשר וסוזן וסרטיל
ט"ז בכסלו/ אלול תש"פ

 מר זליג ושרה ונגרובסקי
כה בטבת תשפ"ב /י' בתמוז תשע"ד

ר' מאיר וגב' שרה ברכפלד

(שרה - ט"ז בטבת תש"פ)

 

רבי יעקב בן אברהם ועיישה וחנה

בת יעיש ושמחה סבג

 

הרב ראובן וחיה לאה אברמן

ט' בתשרי תשע"ו/ כ' תשרי תשפ"ב

 

הרב שלמה מרזל

י' באייר תשע"א


ר' אליהו כרמל וגב' מלכה טויבע כרמל

ח' באייר תשע"ו / י"א במנחם-אב תשס"ט

 

סוזי בת עליזה כהן 
 כ"ד בחשוון תשע"ח

מר חיים משה בן קוקה יהודית כהן 
ז' בתשרי תשע"ה

הרב ישראל רוזן
י"ג בחשוון תשע"ח


 מר שלמה דוד בן זלמן ושרה אבנית

סיון תשע"ט

 

ר' אברהם וגיטה קליין 
י"ח באייר תשע"ט/ ד' אב


גב' לוריין הופמן


מר יצחק זאב טרשנסקי
כ״ח באדר תשפ"א


הרב שמואל כהן

שבט תשפ"א

 

גב' צפורה בת יונה דונייר

נלב"ע י"ב אדר א'

 

גב' לאה מאיר

נלב"ע כ"ז בניסן תשפ"ב

 

מר חיים לייב בן מיכאל קרייסל

ב' שבט

 

הרב ד"ר ג'רי האכביום

י"ח באדר ב' תשפ"ב

 

גב' ג'ולי קושיצקי

י"ט באדר ב' תשפ"ב

 

ר' שמואל וגב' רבקה ברנדמן

ט"ז בטבת תשפ"ג/ ח' באייר תשפ"א 

הנופלים במערכה על הגנת המולדת הי"ד

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.