שנת תש"ף | שבת פרשת תזריע מצורע

הלכה פסוקה: תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית

פירוק שותפות ליצירת אפליקציה
'ארץ חמדה-גזית' ירושלים / אדר א' תשע"ט / תיק 79043

דיינים: הרב יוסף כרמל, הרב עדיאל אסייג, הרב אבישי קולין

המקרה בקצרה: התובע הוא יזם שקידם פיתוח אפליקציה לשיפור איכות תמונה. התובע הציע לנתבע שעוסק בעריכת מדיה, לעבוד איתו בשותפות. במהלך העבודה הם החליטו לפתח אפליקציה נוספת, כאשר התובע השקיע יותר כסף וזמן מאשר הנתבע. לאחר שהתגלעו ביניהם חילוקי דעות ופערי ציפיות, התובע ביקש לסיים את השותפות.
התובע מבקש לאור הפערים בהשקעה פסק דין הצהרתי שהשותפות לא התקימה, או לחילופין פירוק השותפות שלא בהסכמת הנתבע. לעומת זאת, לטענת הנתבע יש בין הצדדים שותפות, והוא לא מסכים באופן עקרוני להפסיק אותה. לטענתו השותפות היא בחלקים שווים כי הידע שהנתבע הביא שווה לעבודה של התובע. כרגע הוא מסכים לפרק את השותפות תמורת מנייה קבועה של 5% באפליקציה.

פסק הדין: בית הדין קבע כי בין הצדדים התקיימה שותפות, וכעת היא תפורק. והשותפים יחליטו האם ברצונם למכור את השותפות לגורם אחר, או שמא הם רוצים שאחד השותפים יקנה את חלקו של חברו. אחר מכן בית הדין יקבע מהו מפתח האחוזים שלפיהם יחולק סכום המכירה.

נימוקים בקצרה:
1. האם התקיימה שותפות בין הצדדים?
לפי ההלכה (שו"ע חו"מ קעו, א) שותפות נוצרת על ידי מעשה קניין, ונחלקו הדעות האם עבודה משותפת בפועל יוצרת שותפות. במקרה זה לא התבצע מעשה קניין, אלא רק עבודה בפועל. אלא שלדעת נתיבות המשפט (שם ס"ק א) המחלוקת היא רק לגבי דברים שיווצרו בעתיד על ידי השותפים, אך לגבי מה שכבר נוצר על ידי השותפים גם ללא מעשה קניין ישנה בעלות משותפת.

לפיכך, קבע בית הדין שנוצרה שותפות בין הצדדים גם ללא מעשה קניין

2. שותפות בנכס שלא בא לעולם
הפוסקים נחלקו בשאלה האם אפשר ליצור שותפות בנכס ש"לא בא לעולם" לדעת הרמב"ם והשו"ע (שם, ג) שותפות כזו אינה קיימת, ואילו לדעת הרמ"א השותפות קיימת לגבי העבר, למרות זאת מכמה טעמים יש להכריע שהשותפות קיימת במקרה הנדון:
א. נתיבות המשפט (שם, ה) הכריע שגם אם השותפות החלה בנוגע לדבר שלא בא לעולם, הרי שלגבי החלקים שבאו כבר לעולם – היא חלה.
ב. החתם סופר (שו"ת חתם סופר, חו"מ, צו) פסק שאם מנהג העולם להכיר בקיום שותפות שכזו, הרי שהיא קיימת, אמנם יתכן שהדבר נובע מעמדתו הכללית (שם, סו, ב) שיש תוקף למנהג להקנות דבר שלא בא לעולם. אולם, קצות החושן (חו"מ רא, א) ועוד אחרונים חולקים עליו, ולשיטתם יתכן שאין תוקף לשותפות על דבר שלא בא לעולם.
ג. האפליקציה נחשבת לדבר שבא לעולם, משום שבתחילת השותפות כבר היתה קיימת אפליקציה, והצדדים השתתפו בה, ושותפות זו בעלת תוקף לגבי פיתוחים עתידיים. כמו קניין שובך שחל גם על היונים שיתיישבו בו (חו"מ ריג, א) ובאופן דומה כתב החוות דעת (יו"ד קעה, א).
מה לגבי האפליקציה השנייה, שלא היתה קיימת בעת יצירת השותפות? בית הדין פסק שכיון שנוצרה שותפות בנוגע לאפליקציה הקיימת, הרי שהיא חלק גם בנוגע לאפליקצייה החדשה (כנסת הגדולה חו"מ קעו, יח, ורעק"א)

3. פירוק שותפות ללא הסכמת אחד הצדדים
ההלכה (שו"ע קעה טו-טז) מבדילה בין שני סוגים של שותפויות
א. שותפות לזמן - שתקפה עד סוף זמנה, ואחד הצדדים לא יכול לפרק אותה לפני תום זמנה.
ב. שותפות שאינה קצובה בזמן וכל אחד מהצדדים יכול לכפות על פירוק השותפות, אלא אם כן המטרה שלשמה הוקמה השותפת טרם התקיימה (נתיבות המשפט שם, ח),
במקרה זה השותפות היתה לצורך פיתוח שותפות באפליקציה, ומטרה זו טרם התקיימה. אלא שכיון שכתב הנתיבות המשפט (שם ה) שתחילת עבודה משותפת יוצרת שותפות רק בנכס שכבר נוצר, ולא בנכס שיהיה מכאן ולהבא, הרי שהתובע יכול לכפות את הנתבע לפרק את השותפות כעת.

4. שינוי מבנה השותפות
בית הדין דוחה את בקשת הנתבע לאשר שינוי מבנה השותפות ולתת לו 5% מרווחי האפליקציה בהמשך, משום שכפי שכתב נתיבות המשפט (שם, לב) אין אפשרות לכפות את אחד השותפים לשנות את שיטת השותפות. לכן נקבע שהאפליקציה תמכר לאחד השותפים או לאדם שלישי והכסף שיתקבל יתחלק על ידי הצדדים כפי שיקבע בית הדין בהמשך.

למעבר לפסק הדין

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר