שנת תש"ף | שבת פרשת תזריע מצורע
שו"ת במראה הבזק: עולים מבריה"מ – נאמנותם על יהדותם
(מתוך ח"א)
מלמו, שוודיה Malmo, Sweden
שבט, תנש"א
שאלה
"יהודים" מבריה"מ שבאו לגור בשבדיה, איך אפשר לוודא שהם באמת יהודים ביחס לקבלת עליות בבית הכנסת ולמנות אותם במניין?
תשובה
כלל אמרו בפוסקים "מי שבא לפנינו ואמר ישראל אני – נאמן, ואין צריך להביא ראיה על כך"1.
מס' טעמים נאמרו בדין זה, ומהם:
א. "רוב הבאים לפנינו בתורת יהדות – ישראלים הם"2. דהיינו, רוב הבאים לפנינו ואומרים שהם יהודים – הם באמת כאלה.
ויש שביארו טעם זה מכח חזקה. שכיוון שבא לפנינו ואומר שהוא יהודי – מסתמא נאמן, ויהודי הוא. שמי שהוא גוי – לא יאמר על עצמו שהוא יהודי3.
ב. "מילתא דעבידא לאגלויי"4 שכל דבר שעשוי להיגלות בעתיד, יש בו תורת נאמנות. ודבר זה עשוי להתגלות על ידי שכניו, מכריו וכד'.
ועל כן במקרה שלנו – כל זמן שלא יצא ערעור על יהדותו, וכל עוד שלא מדובר במעשים המצריכים עדות אחרים על יהדותו, ומעיד על עצמו שהוא יהודי, ומפיק אמון בלב כל רואיו שאכן הוא כך אע"פ שלא יודע עברית, או לא נוהג מנהגי יהדות באופן מלא5 ומגיע לבית הכנסת, אפשר לצרפו למניין ולהעלותו לתורה וכד'6.
_________________
1הר"ן, פסחים דף ג', ע"ב. רמב"ן ורשב"א, ד"ה מי שבא, תוס' יבמות דף מ"ז ע"א ד"ה במוחזק. וכן הובא באוצר הפוסקים, אבן העזר, סי' ב' סע' ג'.
2 יבמות דף מ"ז, תוס' הנ"ל. ועיין יש"ש. ויעוי' עוד בשו"ע יו"ד, סי' רס"ח, בש"ך ס"ק כ"א.
3 כן כתבו הטעם באגרות משה אבן העזר, חלק א', סי' ח'. ובפסקי דין רבניים חלק ט', עמ' 358, אות ח'. ואף במקום כגון כאן, שיש לומר שכיזב שהוא יהודי ע"מ שיוכל לצאת ביתר קלות מבריה"מ, ויוכל להיעזר במשרדי ההגירה שמטפלים ביהודים, מ"מ כשהגיע כבר לחו"ל – אין לו סיבה להתקרב אל הקהילה, ולבוא לבית הכנסת, אא"כ הוא יהודי, ואין לחשוד שהוא גוי שממשיך לשקר.
4 ריטב"א, ביבמות שם. ובנימוקי יוסף ט"ז ע"א בדפה"ר.
5 יעוי' חזון איש הלכות יבום, סי' קי"ז, סק"ח.
6 הערת מרן הגר"ש ישראלי: חקירה נוספת לא תזיק.
 לראש העמוד  הדפסת עמוד  שליחת קישור לחבר
|
תזריע מצורע תשף
תזריע מצורע תשף
